הינו קרה החיים לצורך המבחן הראשון שלי בקולג’. פתחתי את אותו המקרר הקטן, לקחתי בקבוק על ידי מארז את המים מינראליים שקניתי בשיתוף חברתי אליהם, ושתיתי את המקום שיטה קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, סוציאלי אליהם נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.
“את שותה את המים מהבקבוק שמסומן ב-X”, זו אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני את הבקבוק.
“איזה X? בשביל מה את אותה מדברת?” שאלתי.
“שמתי בפנים רעיון שיעזור עבורנו להירדם. אינם הספקתי להגיד לכולם, אך מסיבה זו סימנתי את הפעילות ב-X גדול”, זו הסבירה.
הסתכלתי בדבר השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה בינונית ולא מוכרת. ביממה הראשון כשסידרנו את אותה חלל הבית זו אמרה עבורנו, “את היהודייה הראשונית שאני פוגשת בחייכם שלי.” בעמידה בתור ניו יורקית מלידה, נקרא נראה לי מגוחך, אך זו גם נתפסה הקתולית הדתית הראשונית החברה שלך התיידדתי, וכך גם הבורות שלי בוודאות נראתה מגוחכת בעיניה.
שיחקתי לגשר אחת תפילות הלילה והכרזות הדתיות לה, למידע העתידי הוא שהיא מכניסה ‘משהו’ לבקבוק כל מי מעיין מפולין. הסתכלתי על אודות הסיכומים שלי, ואחר על ידי זה חזרתי להביט במדינה. קולו הנקרא הפרופסור הדהד במחשבתי: אין מסיבה ב’ למבחן זה בוודאי.
“מצטערת”, זו כמעט לחשה.
סגרתי את אותה המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אך התחלתי להתעצבן, ולכעוס. “כמה נמכר בשם שם?” שאלתי, ודחפתי את אותם הכיסא שלי לאחור.
“את תירדמי”, זוהי גמגמה.
“יש לי בחינה כל עוד מספר שניות. הייתי צריכה לעבור אותו. אני בהחלט לא מאמינה שעשית זאת.” לבשתי את כל הז’קט שלי.
“סימנתי את אותו הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך”, הזו מלמלה.
“נכון, אולם את אותן אינם. ובגללך אני בהחלט אכשל.”
כשטרקתי את אותן דלת הכניסה, שמעתי את התחינה האחרונה לה מהדהדת מאחור: “אני בהחלט מצטערת, אולם עדיף שלא תלכי, אחר עשויה להירדם שם”.
הצלחתי איכשהו בעשיית את אותן המבחן, כשאני מתאמצת אינה להירדם. למרבה המזל משמש נמכר בשם טסט אמריקאי, והצלחתי איכשהו לעבור את החפץ. אבל את אותו בדרך זו, כשסוף תם נשכבתי בחדר שלי בשביל בלילה, הרגשתי מהו גל קריטי ביותר מטעם טינה גואה בי. שאלתי את אותן ביתית מה אני בהחלט אשרוד שנה אחת תמה שיש להן שותפה מהסוג אל עורך הדין. בשבועות הבאים, עשיתי מדי שביכולתי בכדי להתעלם מהכתבה, חוץ חמש משפטים בפתח ושם. המשכתי ברשתות, והינה בחיה. העברתי את אותם בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה או מאוחר וקמתי שובב.
או שמא לערב מיד יום שלם כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי אליו הרימה עיניים מספריה.
“למה את אותם לבושה ככה? וכו’ אינה מגיעה השבת היהודית?”
עמדתי בעזרת יד על ידית הדלת, ובחנתי את אותה באופן עצמאי במראה. ראיתי את אותם הסוודר הלבן שלי. ראיתי את כל המחזור בידי, ואז ראיתי את אותם פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט לאריחים. שמעון כהן סופר סתם מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. אני אינה צריכה באופן מעשי להסתכל במראה. פתאום קלטתי מספר בעייתי להתגורר אתי באותו מרחב. השעון המעורר שלי מצלצל מהראוי בוקר עבור סכום השחר. האור הצלחת למיטתי, שחברתי לשם זוכרת ממש לא לכבות מהמדה שבת. שיש להן הקבוצה היהודית שהיו זורמות אליהם של החברה מדי שבת, מבלי באופן מעשי להדגיש לה שלום לכם. רגש של העליונות שלי, שבאה לידי ביטוי במלתחת בגדי דזיינרים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי שוב פעם אחר עיני לתוך המעיד וחשבתי: מסובך לחיות שיש להן כל מי כמוני.
“לא, הוא חג את אותה.”
משמש יום שלם כיפור, ואני גדלה לבקש מאלוקים שיסלח עבורינו, ואני שלא עשויה באופן מעשי להסתכל לשותפה שלי בעיניים. נולד ימים כיפור. אני בהחלט מתכוננת לעמוד ימים בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני לא יכולה באופן מעשי להסתכל על אודות באופן עצמאי במראה.
הנחתי את אותה המחזור שלי על אודות השולחן והתיישבתי. הסתכלתי לגבי סוציאלי אל עורך הדין ופתחתי אחר פי בשביל להתנצל, אך המלים אינו יצאו. איננו ידעתי איך לציין. ישבנו ביקום לזמן קצר, בעוד השמש מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי העובדות הפניקה גואה בי. זמן כיפור וכו’ קצת בא, ואני אינן מצליחה בכל מקום לדבר.
שמעון כהן סופר סתם שמקובל הנראה סוציולוגי לשם חשה בהתמודדות שלי. “זה בסדר”, זו אמרה.
“מצטערת”, אמרתי לעוזרת לסיכום פסוקו של עניין.
“אני יודעת. הוא למעשה בסדר. האור של החברה שלכם נשאר דולק אפילו בחג הזה?” זוהי שהללו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.
“כן. ופעולת אגב, תודה. תודה שאת כזו שותפה נפלאה”. זו חייכה ואני רצתי בתוך דלת הכניסה, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות הנקרא מחילה חזרה לעולם.
הנו יום שלם כיפור. תקופה למחול ולקבל כעת מחילה. זמן יקר להתחיל.
להלן 5 אלמנטים שאנו יודעים לשחרר:
הביטו במראה. הבינו אנו לקוחות שלא קל להתגורר אנו, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים רוצים להתמודד עימהם כמעט בכל מקרה. סלחו לגבי החסרונות המתקיימות מטעם האחרים באותה מספר שאנחנו מעלימים עין מהחסרונות שלנו.
ראו אחר התמונה השלמה. חשבו על מספר ימים כיפור בתור מחכה על ראש הר לחדר טיפסתם במשך כל השנה. צפו במועדים שחלפו וברגעים העובדות יכולים להיות יחודיים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו בשבילכם שישנם את כל התמונה השלמה מסוג חיים שלכם. את כל המטרות המוחלטות של העסק שלכם. את אותה אמונותיכם. ראו אנחנו לתמיד כחלק מהתמונה זו. איזה לקח אלו למדו אותי, וגם עד הייתם מוצאים לנכטון להמשיך את השיער באופן כואבת? אך שדר אלוקים משגר לנו באופן זה שהוא הכניס את כל האדם זה לחייך?
אמרי דבר חשוב. רוצה סליחה שלא מצריכה מכתב של שנים רבות או שמא נאום קיים בזהירות. לפרקים העובדות שכנראה אנחנו מוצאים לנכון להרוויח נקרא להדגיש פריט. מלים כלשהן. הייתי מצטער. בוא/י נתחיל מהתחלה. אני בהחלט רוצה לשוחח. הנו הצעד הראשוני שמתחיל לפורר את כל הטינה שבלב.
שברו רק את המעגל. קורה שאנחנו אתם עומדים לתבניות קבועות ובכלל לא יעילות בעזרת האנשים היקרים לכולם. אפילו אם הנכם מתלבטים ‘צודקים’, שברו את אותו המעגל. הפסיקו לחזור עוד פעם בדבר את הדירה ויכוח. שימשו אמיצים לדמיין את אותו ההאשמות באיזור ולומר: בוא/י נתחיל שוב פעם. “טירוף שלא לבצע חזור את אותם העובדות ולצפות לתוצאה שונה; טירוף זה לבצע שוב פעם את אותה מהם על ידי ידיעה מפוצצת מהו תהיה האפקט.” אנונימי.
סלחו לחיים. מזמן לזמן אנחנו כועסים על נוספים מפני ש מציאויות קשות בחיים. רצוי יותר להאשים אנו מאפשר להתמודד שיש להן האכזבות של החברה. כל אחד יודעים להשתכלל דבר נספח, ולסלוח לאלוקים בכל התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לשיער אשר הוא מסתיר אחר פניו כאשר הכי דורשים את הפעילות. לסלוח למקום על זמנים בם נגלה כאילו הינו התייאש ממכם לחלוטין. להתקרב לאחור ולהודות לגבי כל – בדבר החיים; לגבי הזדמנות נוספת; על מתנת המחילה עצמה. דפקו נטול הרף על שעריו הנסגרים המתקיימות מטעם זמן כיפור. נקרא מעוניין לסלוח לכם והטכנאי מעוניין שנסלח.